<h1>ספר שבילי אמונה הנתיב השלישי</h1>
<h2>דף יב:</h2>
וזאת הטבילה צריכה להיות במקוה שיש בו ארבעים סאה, שאין מקוה כשר בפחות מארבעים סאה, בין להטביל בו אדם בין כלים. אבל מעין מטהר בכל שהוא, והני מילי בכלים, אבל אשה אפלו קטנה צריכה ארבעים סאה אפלו במעין. ואם יש בו ארבעים סאה בין טיט ומים, אם המים צפין על גבי הטיט יכולה לטבל אפלו בטיט, ואם הטיט עומד מצד אחד, אין טובלין בו, אבל הטיט ההוא ישלים המקוה לארבעים סאה. מקוה שנסדק והמים יוצאין דרך הסדק, כשר. מי צבע שנפל למקוה ונשתנה מראהו, כשר. אבל אם נפל לתוכו יין או מוהל ונשתנה מראהו, פסול. מקוה שחסר ארבעים סאה, ונפלו לתוכו שלשה לוגין מים ואפלו ממימי כבשים ושלקות פסלוהו, אפלו נתנם בו משנים או משלשה כלים, אבל מארבעה אין מצטרפין, ואינו נפסל אם לא היה מתחלה דעתו לתן כל השלשה לוגין. חזרו להיות כמראה היין [לא] פסלוהו. וכן אם נפל לתוכה מעט חלב אף על פי שלא נשתנה מראיתם [לא] פסלוהו. מקוה שיש בו עשרים ואחד סאה, ממלא בכתף תשעה עשר סאין ושופכן על שפת המקוה והם נמשכין ויורדין למקוה, שהשאיבה מטהרת בהמשכה.
